מהי אלרגיה?

אלרגיה היא למעשה תגובת יתר של מערכת החיסון כנגד חומרים שונים שאותם היא מזהה כמזיקים לגוף. למעשה, החומרים עצמם אינם מזיקים כלל והנזק לגוף נגרם על ידי תגובת מערכת החיסון. חומרים אלו נקראים אלרגנים והם כוללים מגוון רחב של חלבונים ומולקולות כימיות (למשל חלבוני חלב, בוטנים או מזון אחר, אבקני צמחים או תרופות). האלרגנים חודרים לגוף בדרכים שונות כגון בליעה, נשימה, דרך העור או בזריקה, ועם חדירתם מפעילים את תאי מערכת החיסון. ישנם תאים שונים המשתתפים בתגובה של מערכת החיסון והפעלת תא מסוג מסוים תקבע את אופן התגובה האלרגית.


אלרגיות מיידיות העלולות להיות מסכנות חיים

אלרגיות מסוג זה מאפיינות בעיקר ילדים ומבוגרים עם אלרגיה למזון, לתרופות מסוימות ולעקיצות דבורניים (צרעות ודבורים). עם חדירת האלרגן מופעלים בתוך דקות ספורות תאים הנקראים תאי מאסט המשחררים חומר כימי הקרוי היסטמין. חומר זה גורם להרחבת כלי דם (אודם, גרד ופריחה בעור), כיווץ דרכי הנשימה (תחושת חנק) ועד כדי שוק אנפילקטי (נפילת לחץ דם ובמקרי קיצון אף מוות). יש כמובן למנוע חשיפה לאלרגן מסוג זה ובמידה ויש חשיפה ותגובה אזי הטיפול המיידי באלרגיות מסוג זה הוא מתן זריקת אדרנלין (אפינפרין) בעזרת מזרק אוטומטי (אפיפן) לתוך השריר ופינוי מידי לבית החולים.

אלרגיות מיידיות שאינן מסכנות חיים

אלרגיות מסוג זה מאפיינות בעיקר ילדים ומבוגרים הסובלים מאלרגיה לחומרים נשאפים כגון קרדית האבק, הפרשות מקקים ואבקני צמחים שונים. חולים אלו סובלים מנזלת אלרגית טורדנית אשר במקרים רבים עלולה להתפתח לאסטמה הגורמת לקוצר נשימה ומצריכה טיפול עם משאפים ואף סטרואידים. אלרגיות מסוג זה לרוב אינן מסוכנות (למעט במקרי אסטמה קשים), אך בהחלט גורמות לפגיעה משמעותית באיכות החיים של החולים ובני משפחתם.

אלרגיות מאוחרות

אלרגיות מאוחרות הן אלרגיות המתפתחות בתוך שעות עד ימים מזמן החשיפה לאלרגן. אלרגיות מסוג זה בדרך כלל אינן מסוכנות, אך הן יכולות לגרום לאי נוחות רבה. אלרגיות מאוחרות מאפיינות לרוב ילדים או מבוגרים עם פריחה לאחר חשיפה לתרופות כגון מוקסיפן (פניצילין) או מזונות שונים הגורמים לדלקות במערכת העיכול כגון דלקת איאוזינופילית של הוושט או המעיים. צורה נוספת של אלרגיה מאוחרת היא האלרגיה למגע (Contact dermatitis) שבה חומר הבא במגע עם העור גורם עם הזמן להתפתחות אקזמה וגירוי מקומי עז. האיבחון של אלרגיות אילו אינו פשוט ומצריך ניסיון קליני רב ולעיתים תבחיני עור הנקראים מבחני מטלית הבודקים חומרים כימיים שונים ותגובתם עם העור של המטופל.